רש"י על קידושין ע״ו ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ע״ו ע״ב:א׳ רש"י על קידושין ע״ו ע״ב:ג׳ »

1 קידושין פתח ↗

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל מִשְׁפָּחוֹת בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרוֹת הֵן עוֹמְדוֹת. אִינִי? וְהָאָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: מִשְׁנָתֵינוּ כְּשֶׁקּוֹרֵא עָלָיו עַרְעָר! מַאן דְּמַתְנֵי הָא – לָא מַתְנֵי הָא.

2 קידושין פתח ↗

3 חכמת שלמה פתח ↗

בד"ה מאן דמתני כו' אליבא דרב הס"ד:

4 קידושין פתח ↗

1 זו דברי ר"מ - סתם מתניתין דמצריך בדיקה:

2 כשקרא עליו ערער - א"צ בדיקה אלא אם קראו עליה שני עדים שמץ של פסול ולא שמעידים עדות גמורה אלא יציאת קול וכיון דקרא עליה ערער אמאי פליגי רבנן:

3 מאן דמתני הא - משמיה דרב:

4 לא מתני הא - ואמוראי נינהו רב יהודה ורב חמא אליבא דרב:

2 שו"ת במראה הבזק חלק תשיעי פתח ↗

תשובה:א. האישה מותרת לכהן בלא כל פקפוק1ההיתר מבוסס על שני אדנים שכל אחד עומד בפני עצמו. א. ערעור המצריך בדיקה, הוא רק ערעור שנוצר מעדותם של שני עדים המגיעים לבית הדין ומעידים על מה ששמעו או מה שידוע להם. כן פסק המהרשד"ם אבן העזר סי' רלו, דבריו הובאו להלכה בפתחי תשובה אבן העזר סי' ב ס"ק ג. עיינו גם באוצר הפוסקים שם. וזה לשון המהרשד"ם: "אפילו לדעת רש"י קידושין עו ע"ב ד"ה כשקרא נראה כי כדי להחזיק בפיסול צריך שיהיו ב' עדים יבואו יגידו, אפילו שלא יגידו בתורת עדות גמורה, שכן כתב 'שקראו עליה ב' עדים שמץ פיסול'; מדקאמר עדים – אין עדים אלא בבית דין".כל שכן בנדון דידן, שמדובר לאחר נישואים, שלא חוששים לקול, כמו שפסק השולחן ערוך אבן העזר ו, ג, אלא רק לשני עדים המעידים שידוע להם בבירור על הפסול.ב. כיוון שהכלה, אמה וסבתה הן בחזקת יהודיות, ממילא אין משמעות לערעור על היהדות סבתא רבה של הכלה. ונבאר את הדברים: השולחן ערוך יו"ד רסח, י פסק: "גוי או גויה שבא ואמר נתגיירתי בבית דינו של פלוני כראוי – אינו נאמן לבא בקהל עד שיביא עדים, ואם ראינום נוהגים כדרכי ישראל ועושים כל המצות, הרי אלו בחזקת גרי צדק, ואף על פי שאין שם עדים שמעידים בפני מי התגיירו, ואף על פי כן אם באו להתערב בישראל, אין משיאין אותם עד שיביאו עדים או עד שיטבלו בפנינו הואיל והוחזקו גויים". מבואר לכאורה מדבריו שמי שהיה מוחזק כגוי אף על פי שעכשיו מוחזק כיהודי, צריך להביא ראיה על גיורו כדי להתחתן. על פי זה, אם שני עדים יעידו שהסבתא רבא היתה גויה, הרי שיהיה צריך ראיה על הגיור. אמנם המאירי ליבמות מה ע"ב סובר שהצורך בבדיקה הוא רק לכתחילה, ואם נשא והוליד אין פוסלים את בנו. וכעין זה פסק להלכה מרן הראי"ה קוק שו"ת עזרת כהן סי' יג, שלעניין להוציא אישה מבעלה סומכים על החזקה. אם כן, כיוון שמדובר כאן על צאצאי אותה סבתא רבה, אין לפקפק על חזקת יהדותן. ראה גם בפתחי תשובה אבן העזר סי' קנב ס"ק יד שהביא מדברי הרדב"ז בתשובה חלק ד סי' רמה: "ומצינו דחזקה מוציאה מידי ודאי...", וזה מסביר עוד יותר מדוע בדיעבד ניתן לסמוך על חזקת היהדות עכשיו. ראה גם בשו"ת במראה הבזק חלק ב סי' ק., ויהדותה אינה מוטלת בספק.

« רש"י על קידושין ע״ו ע״ב:א׳ רש"י על קידושין ע״ו ע״ב:ג׳ »